כלכלה או קלקלה 

עוזי פלג  - יועץ לניהול עסקי וכלכלת משפחהמוסמך המעוףבמשרד הכלכלה  .052.6969240

כלכלה לאומית חזקה איננה מטרה, היא תוצאה שהופכת לאמצעי, חברה חזקה מכל הבחינות היא המטרה. כלכלה מזינה ומוזנת מהחברה שיצרה אותה. הכלכלה היא תחום גמיש שכולם יכולים להיות בו צודקים, ובו בזמן גם לטעות. הסיכוי שיהיה טוב הוא כמו הסיכוי שיהיה רע, הכול תלוי במה עושים ועד כמה, ומה לא עושים ועד כמה, ובתזמון של כל עשייה ואי עשייה. זה המפתח לכלכלה או קלקלה ברמה הלאומית.

 אין שיטה כלכלית מושלמת, הכלכלה הפרקטית איננה מודל כזה או אחר, גם מהלכים כלכליים שהצליחו בעבר בסיטואציה מסוימת, עשויים לא להתאים בסיטואציה דומה, עם תנאים סביבתיים ופוליטיים שונים, ובתזמון שונה. כלכלה זה לא פיזיקה, שילוב של מהלכי עבר מוצלחים, במצבים שונים, בתזמונים שונים, ובמינונים שונים, ישיגו תוצאות שונות. לא ניתן להעתיק ולשכפל הצלחות עבר. ולא הצלחות ממדינות אחרות.

הגורם האנושי חברתי בכלכלה

כלכלה בראש ובראשונה, ובסופו של דבר היא תחום שעוסק באנשים כפרט וכחברה, בצרכיהם ברצונותיהם, בשאיפותיהם ובכישוריהם, וכל זאת לטוב ולרע. כל המודלים בתנאי מעבדה הנלמדים בקורסים בכלכלה הם על הנייר ולצורך הבנת הנושא בלבד. המציאות במקרים רבים שונה "ולא רוצה להתנהג כמו מודל". ההיגיון הכלכלי נכנע להיגיון ולכוח הפוליטי. הפסיכולוגיה האישית והחברתית נותנת משמעויות שונות לכל אירוע, וישנן השפעות הדדיות של החברה על הפרט ושל הפרט על החברה. בכדי להבין את צורכי הפרט יש לחזור למדרג הצרכים של אברהם מאסלו

מאסלו טען שלכל בני האנוש ישנן שאיפות להגשמה עצמית, שלב ההגשמה העצמית הוא הצורך העליון של האדם, בכדי שצורך זה ימומש חייבים לפני כן להתממש צרכים נוספים במדרג היררכי מהצרכים הבסיסים עד העליונים, בדומה לבניית בנין קומות, קיום היסודות מאפשר את הקמת קומה ראשונה וקיום הקומה הזו מאפשר את הקומה השנייה וכך הלאה, קריסת קומה תחתונה תביא לקריסת כל הקומות שמעליה, אין הגדרת זמן שהייה בכל מדרג והוא שונה מאדם לאדם.

הבנת צורכי המדרג ומשמעותם, מאפשרת זיהוי  ומיפוי דפוסי התנהגות קיימים אצל בני אנוש, כמו כן לצפות כיצד הם עתידים להתנהג בשלב הבא במידה ויהיו בטוחים במימוש השלב הנוכחי, או לחילופין כיצד ינהגו אם תהיה נסיגה במצבם הנוכחי.

בזמן משבר הגורם להקטנת הכנסה ולחוסר בטחון אישי וכלכלי, נפגעים ראשונה העסקים המספקים את הצרכים העליונים במדרג, מכיוון שאלה הצרכים שהאדם הממוצע נוטה לוותר עליהם ראשון. ככל שהמשבר מתמשך ומעמיק הנסיגה תמשך וחוסר הבטחון הופך לחשש קיומי.

הרצון האנושי להתקדם "במדרג הצרכים של מאסלו", הוא אחד המרכיבים המשמעותיים של צמיחה אישית וכלכלית ברמת הפרט, שיוצרת מנועי צמיחה כלכלייםלחברה שבה הפרט מתקיים. המדינה צריכה לספק תשתיות המאפשרות זאת ללא אפליה משום סוג.

במדרג מאסלו המקורי היו חמישה שלבים במהלך השנים הורחב המדרג על ידי חוקרים שונים והוא כולל שמונה שלבים, המדרג בנוי בצורת פירמידה או משולש, כאשר בסיס המשולש מייצג את צורכי הבסיס, כאשר בקצה העליון לכוון "השפיץ, ממוקמים הצרכים העליונים (צרכי ההגשמה העצמית), למבנה הגיאומטרי יש חשיבות בהצגת המודל מכיוון שניתן להבין שהצרכים הבסיסים הם נחלתם של הרבים, וההגשמה העצמית שהיא הפסגה היא נחלתם של המעטים, ניתן גם לפרש שהבסיס בכל קומה רחב יותר מבסיס הקומה שמעליו. משמע רק בסיס רחב מאפשר טיפוס בטוח כלפי מעלה.

ככל שהמדינה מפותחת ומתקדמת יותר, סביר שהפרט שמרכיב את החברה הוא מפותח ומתקדם יותר בהתאם, והתושבים נמצאים במדרג גבוה יותר בסולם "מאסלו" ושאיפתו תהיה לממש צרכים אישיים ברמה גבוהה יותר במדרג, מאשר פרט נחשל הנאבק על קיומו במדינה נחשלת. רמת העוני של הפרט היא יחסית לחברה שבה הוא חי, ויחסית להתפלגות ההכנסה מול יוקר המחייה.

בכל פרמטר חשוב כלכלת ישראל מפגרת בהרבה ביחס למקובל במדינות הנאורות בעולם, בכל המדדים ישראל נמצאת במקום לא מחמיא. הצליחו לטעת תחושת עושר מדומה באזרחי המדינה. היהודים מרגישים עשירים ביחס לערבים. החילונים מרגישים עשירים ביחס לחרדים, תושבי המרכז מרגישים עשירים ביחס לתושבי הפריפריה, תושבי צפון תל אביב מרגישים עשירים ביחס לדרום תל אביב. הערבים הישראלים מרגישים עשירים ביחס לפלשתינים בגדה. הפלשתינים בגדה מרגישים עשירים ביחס לפלשתינים בעזה.

הגורמים המשפיעים באופן מכריע על הכלכלה ברמת המדינה

כלכלה היא שפת הפוליטיקה, הפופוליזם, הפסיכולוגיה והפאניקה אלה הם לדעתי  4 ה  P  האמיתיים והדומיננטיים של הכלכלה .

מספר הגדרות רלבנטיות למאמר מתוך "מילון רב מילים" של פרופסור יעקב שוויקה

פסיכולוגיה - למונח פסיכולוגיה משמעויות רבות בהקשרים שונים הקשורים לנפש לרגש ולשכל, לצורך המאמר הכוונה למבנה הנפשי של האדם או הקבוצה הגורם להם לחשוב ולהתנהג בצורה מסוימת, בקשרי הגומלין ביניהם, ובהשפעות של הסביבה החברתית על התנהגותם מחשבותיהם ורגשותיהם.

פופוליזם - מדיניות הפונה לרגשות או לפחדים של הציבור להשגת מטרות פוליטיות.

פאניקה – פחד ו/או התנהגות עצבנית והיסטרית בדרך כלל של ציבור גדול.

פוליטיקה -  העקרונות ודרכי הפעולה המנחים שלטונות של מדינות לנהל את עניני הפנים והקשרים הבינלאומיים. כמו כן פעילות של  בודדים או מפלגות להחזיק בשלטון או להשפיע על מהלכים.

הפוליטיקה היא המנגנון המופעל עלי ידי ממשלות ומנהיגים לממש אינטרסים. הפופוליזם הוא הכלי המפחיד או המרגיע בו הפוליטיקאים משתמשים בפנייתם אל האנשים אותם הם מובילים. הפסיכולוגיה האנושית היא זו שקולטת את המסרים שהועברו אליה. והפאניקה היא התוצאה שמתקבלת במקרים של חוסר בהירות, חוסר אמונה חוסר בטחון, או סתירה במסרים שנקלטו, הפאניקה דוחפת את האנשים לבצוע מהלכים ספונטניים, לעיתים לא רציונאליים ללא תכנון מוקדם.

הפאניקה במצבי חירום אצל ההמונים, מכניסה לפאניקה גם את הפוליטיקאים שיצרו את "פאניקת  ההמונים" . אלה דואגים לכיסאם ויפעילו מהלכים פופוליסטיים לצורכי הרגעה וחוזר חלילה. העדר תהליכים מובנים וברורים מעצימים את הפאניקה הדו צדדית.

תפקיד הממשלה לספק לאוכלוסייה שירותים טובים של: בטחון ,בריאות, רווחה, תשתיות, השכלה, דיור, קיום בכבוד, כל הסעיפים האלה הם סעיפי הבסיס של "מדרג הצרכים של מאסלו", התושבים משלמים על כך במיסים ישירים ועקיפים המהווים אחוז גבוה מאד מהשכר. התמורה שהממשלה מספקת לאזרחים לא ראויה דיה (למעט צבא). התושבים נדרשים לשלם סכומים נוספים ברכישה פרטית של שירותים משלימים, דבר שמייקר את החיים, ומקטין יכולת לחסוך.

במשבר הקורונה נחשפה הקלקלה של הכלכלה בישראל, נחשף אי השוויון הכלכלי והסוציאלי שהמדינה יצרה במשך שנים. כל הסקטור הציבורי הממשלתי המוניציפלי לא יעיל, בזבזני מוגן מפיטורים עם שכר גבוה תנאים סוציאליים ופנסיות שבחלקן צמודות ועולות. החב' הממשלתיות לא יעילות רובן סוג של מונופול מלא או חלקי ומטרתן העיקרית קיומן ושיפור השכר לעובדיהם.

 הן המגזר הציבורי והמוניציפלי והן החב' הממשלתיות נגועות בנפוטיזם (העסקת בני משפחה), ומינויים פוליטיים שלא לצורך וללא כשורים נדרשים, ותשלומי שוחד שרק השפיץ של הקרחון נחשף. אם מוסיפים לזה את פורשי מערכת הבטחון והעובדים והפורשים מהתחום הפיננסי (תחום מפוקח תחת רגולציה לא יעילה ואינטרסנטית) מזהים  את ישראל הראשונה שלא נפגעה מהמשבר. ולא תפגע משום משבר אחר אם יגיע.

מולם כל השאר עובדי הסקטור העסקי הפרטי, עצמאים, וקשישים ללא פנסיה. שהם ישראל השנייה שפוטרו, יצאו לחל"ת או הושבתו ללא פיצוי ראוי.

בכלכלה נכונה וחזקה, חייבת להיות זיקה בין תוצאות המקרו כלכלה ברמת המדינה, למיקרו כלכלה ברמת הפרט המשפחה והחברה. בנסיכויות המפרץ המפיקות נפט, במשך שנים העושר העצום היה בבעלות השליטים, והעוני ברמת הפרט. השליטים הבינו לאחר שנים שחלק מהעושר צריך לחזור לתושבים והשקיעו בתשתיות, בחינוך חינם והטבות נוספות. וכל זה במדינה שלמעשה התושבים לא היו שותפים אמיתיים ביצירת העושר כפי שקורה בארץ.

דוחות מבקר המדינה והקורונה

משבר הקורונה חשף את מחדלי הזלזול המתמשך בתקופת נתניהו במוסד מבקר המדינה. תפקיד מבקר המדינה להצביע על  ליקויים וכשלים בתפעול המערכת השלטונית. מידי שנה מתפרסם דוח עב כרס שמתווסף לדוחות עבי הכרס הקודמים. ב 90% מהליקויים לא עשו כלום. הדוח הפך להיות מטרד לכל חדלי האישים המנהלים את המדינה. בדוחות שפורסמו הודגשו נקודות התורפה של כל הכשלים שהקורונה הציפה בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, תחבורה, דיור, עוני ועוד. כאשר לא עושים כלום, לא משתנים דברים. לניהול מוצלח של עסק נדרש מנהיג, מנהל, צוות, ומזל.

באופן שבו המדינה מתנהלת בולט לעין שאין מנהיג ואין מנהל, אין צוות. בשלב זה יש רק מזל, הבעיה שהמזל יכול להתהפך.